משפט אלוהי מוחלט ובלתי נמנע עתיד להתרחש בעולם, במטרה להביא לשינוי רוחני עמוק ולביעור הרשע.
הביטוי כָלָה וְנֶחֱרָצָה מתאר גזירת דין סופית וחתוכה מאת ה' [אבן עזרא, מצודת ציון]. אף על פי שגזר דין יכול להיות לטובה או לרעה, כאן המונח מצביע באופן ספציפי על עונש וגזירה קשה [שד"ל]. כפילות המילים נועדה לחזק ולהדגיש כי הכיליון יהיה מוחלט וגמור [רד"ק], ובעקבותיו תישאר רק שארית קטנה מתוך המון העם [מצודת דוד].
למהלך אלוהי זה יש מטרה ברורה: כאשר יראו בני האדם את ה' עושה דין ברשעים, הם ייכנעו וישובו אליו בתשובה [רש"י].
הגזירה מתבצעת בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ, כלומר ברחבי העולם כולו. הדבר מכוון לגזירה לפיה סנחריב עתיד לכבוש ממלכות רבות [שד"ל]. עם זאת, אף על פי שגזירת הכיליון נחתמה, ה' יפנה את הפורענות כלפי העמים עובדי האלילים המנאצים אותו, כך שדווקא הם יבואו תחת ישראל. באופן זה עם ישראל יינצל וירוחם, ולכן אין ליושבי ציון לחשוש ממסע הכיבושים של סנחריב [מלבי"ם, שד"ל].
מבחינת נוסח הפסוק, קיימת אי־בהירות מסוימת לגבי הצירוף בְּקֶרֶב כָּל הָאָרֶץ. בחלק מהדפוסים הראשונים ובכתבי יד מסוימים, המילה "כל" לא הופיעה במקור והפסוק נקרא "בקרב הארץ", כאשר המילה התווספה רק בשלב מאוחר יותר [מנחת שי].