ישעיהו, פרק י׳, פסוק י׳

מלך אשור מתפאר בכיבושיו וטוען כי כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי, כלומר כפי שהצליח להשיג ולכבוש את לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל שעבדו לאלילי שווא שלא הצילו אותן, כך יכניע גם את יהודה וישראל. בהתרברבותו הוא מייחס את הניצחונות לעוצמתו האישית, ואינו מבין שהוא משמש רק ככלי ביד ה' להענשת העמים. הוא לועג לוּפְסִילֵיהֶם מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן ומסיק שאם הכניע עמים שפסליהם היו רבים וחזקים מאלו של שומרון וירושלים, בוודאי יכבוש בקלות גם אותן. גישה אחרת מסבירה כי הוא לועג לירושלים ושומרון על כך שהן עצמן ייצרו את הפסילים עבור העמים שכבר נפלו בידיו, ולכן בוודאי לא יינצלו, או שהוא מתייחס לערי יהודה הבצורות סביב ירושלים שכבר הספיק ללכוד.