ישעיהו, פרק י׳, פסוק י״א

תארו לעצמכם מלך חזק שכבר הצליח לנצח עיר אחת, ועכשיו הוא כל כך בטוח בעצמו שהוא מתחיל להשוויץ ששום דבר לא יעצור אותו. ככה בדיוק התנהג סנחריב מלך אשור כשהתכונן להתקיף את ירושלים. אחרי שהוא כבר כבש את העיר שומרון, הוא הרגיש שאי אפשר לנצח אותו. סנחריב ידע שאנשי ירושלים בטח חושבים שה' חזק יותר מכל האלוהים של העמים האחרים ושהוא יציל אותם. אבל סנחריב היה כל כך גאוותן, שהוא בכלל התעלם מקיומו של ה', והתייחס לאנשי ירושלים כאילו הם סתם מתפללים לפסלים מאבן ומעץ. הוא אמר להם שאם האלוהים של שומרון לא הציל אותה, גם ירושלים לא תינצל. סנחריב התפאר ואמר שבדיוק כמו שהוא ניצח את שומרון ולקח איתו את אליליה, שזה כינוי לפסלים שלה, ככה הוא יעשה גם לירושלים וישבור את עצביה, שזו פשוט מילה נוספת שמתארת עבודה זרה ופסלים. הוא ניסה להראות להם שאין להם שום סיכוי מולו.