ישעיהו, פרק י׳, פסוק ב׳

מערכת המשפט, שאמורה להגן על החלשים, הופכת לכלי ממסדי שנועד לעשוק אותם באמצעות מסמכים מזויפים ותקנות שקריות. כאשר עשיר עומד לדין מול אדם חלש, השופטים בוחרים לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים, כלומר לעוות את משפטם של העניים בשלב הטענות, וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי על ידי שלילת פסק הדין הסופי שאמור היה להיפסק לטובתם. כתוצאה מיצירת חובות שקריים על שם בעלים ואבות שנפטרו, אנשי השררה פועלים כבוזזים של ממש. כך הם גורמים לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם, כאשר רכוש האלמנה נלקח כשלל שנותר מאחור, וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ בלקיחתם באופן פעיל לעבדים, בדומה לבוזז הבוחר מתוך השלל את מה שמועיל לו.