כאשר העם נותר ללא עזרת ה', אין לו ברירה בִּלְתִּי אם להיכנע לאויב או לאבד את חייו. במציאות אכזרית זו של שדה הקרב, יש מי שייאלץ לאבד את כבודו ולהיות לעבד במקום נכרי שבו מעולם לא כָרַע, יש מי שיסגיר את עצמו ויחיה במקומם של השבויים ותַּחַת אַסִּיר, ויש שינסו לשרוד על ידי הסתתרות והעמדת פני מתים וְתַחַת הֲרוּגִים יִפֹּלוּ. למרות השבר והמוות העם מסרב לחזור בתשובה מדרכו הרעה, ולכן בְּכׇל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ של ה'. מאחר שמטרת הייסורים לעורר את העם טרם הושגה, וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה להמשיך ולהכות בהם גם בגלות, עד לחורבן הסופי.
ישעיהו, פרק י׳, פסוק ד׳
בִּלְתִּ֤י כָרַע֙ תַּ֣חַת אַסִּ֔יר וְתַ֥חַת הֲרוּגִ֖ים יִפֹּ֑לוּ בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.