יצא לכם פעם לשמוע על מישהו שניסה לארגן קבוצה כדי להציק למישהו אחר, ובסוף המעשה הרע פגע בו עצמו? משהו די דומה קרה בתחילת ימי המלכות של המלך אחז. מלך ארם ומלך ישראל חברו יחד ותכננו מזימה משותפת לתקוף את ירושלים. ה' מודיע להם שבעקבות התוכנית הזו, שתי הממלכות שלהם ייענשו ויפלו על ידי מלך אשור.
הנבואה נפתחת במילים מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק. המילה מַשָּׂא פירושה נבואה או חזון. אבל למה הנבואה מתמקדת דווקא בדמשק, שהיא עיר הבירה של ארם? הסיבה היא שמלך ארם היה זה שיזם והוביל את ההתקפה נגד ירושלים, ומלך ישראל רק נגרר אחריו. לכן, הנבואה פונה קודם כל אליו.
ה' אומר שדמשק תהיה מוּסָר מֵעִיר, כלומר היא תוסר ותרד מהגדולה שלה וכבר לא תיחשב לעיר חשובה. במקום להיות עיר מלאת אנשים, היא תהפוך להיות מְעִי מַפָּלָה. המילה מְעִי מתארת תל של חורבות וגל אבנים, והמילה מַפָּלָה מתארת את כל הבתים והבניינים הגדולים שפשוט ייפלו. החורבן יהיה כל כך מוחלט עד שאף אחד לא יוכל לגור שם יותר. למרות זאת, גלי ההריסות יישארו גלויים לעין למשך זמן מה, כדי שכל מי שיעבור שם יראה וישתומם איך עיר כל כך גדולה ועוצמתית הפכה לשממה ריקה, ויבין שזהו העונש על כך שרצו לפגוע בירושלים.