ישעיהו, פרק ב׳, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שכולם סביבכם התנהגו בצורה מסוימת, וממש רציתם לחקות אותם, אפילו שידעתם שזה לא מתאים לכם? הנביא פונה אל עם ישראל ומסביר להם שזה בדיוק מה שקרה להם. הוא אומר להם כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב, כלומר, אתם עזבתם ונטשתם את הדרך המיוחדת שלכם. במקום להמשיך לעשות מעשים טובים וללכת בדרך של ה', העם בחר לחקות את המנהגים של העמים השכנים. הנביא ממשיך ואומר כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם. המילה מִקֶּדֶם מתארת את האנשים שגרו במזרח. בני ישראל התמלאו ולמדו את המנהגים של אנשי המזרח, ובנוסף הם גם הפכו להיות עֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים. המילה עֹנְנִים מתארת אנשים שעושים כל מיני סוגים של כישופים וניחושים, ממש כמו שהיו עושים הפלשתים. בני ישראל כל כך הושפעו מהסביבה, עד שהנביא אומר עליהם וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ. המילה יַשְׂפִּיקוּ קשורה למילה מספיק. בני ישראל למדו את הרעיונות והמחשבות של העמים האחרים, והרגישו שזה פשוט מספיק להם. הם חשבו שאין להם צורך יותר בתורה של ה', כי הם הסתפקו בחוכמה של הזרים שחיו סביבם.