ישעיהו, פרק ב׳, פסוק א׳

Isaiah 2:1Sefaria

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

יצא לכם פעם לראות מישהו מבחוץ מתלהב ממשהו ששייך לכם, ורק אז הבנתם כמה הוא מיוחד? הנביא ישעיהו מתחיל כאן נבואה חדשה. אחרי שהוא אמר לעם דברים לא פשוטים, הוא עובר עכשיו לנבואה של נחמה ותקווה. המילים הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה מסבירות לנו איך הנבואה הגיעה אליו. הוא לא רק חלם חלום, אלא ממש ראה מראה נבואי ושמע מילים ברורות מאת ה' כדי לספר אותן לעם.


בהמשך הנבואה ישעיהו יתאר עתיד נפלא שבו כל העמים בעולם יעזבו את האלילים שלהם וירוצו לירושלים כדי ללמוד את התורה. אבל רגע, אם הנבואה מדברת על כל עמי העולם, למה כתוב שהיא עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם? התשובה היא שישעיהו רצה ללמד את העם שלו מוסר השכל חשוב. הוא בעצם אומר להם תראו, אם בעתיד כל העמים הרחוקים יכירו באמת וירוצו לעבוד את ה', אז בטח ובטח שאתם, תושבי יהודה וירושלים שהתורה והמקדש כבר נמצאים אצלכם ממש עכשיו, צריכים להתנהג כמו שצריך וללכת בדרך של ה'. התיאור של כל העמים נועד רק כדי להראות לעם ישראל כמה העיר שלהם מיוחדת וחשובה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק א׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.