הַדָּבָר הנבואי המופנה אל העם פותח נבואה חדשה, המעניקה נחמה על פדיון ציון לאחר תוכחות החורבן הקודמות. ישעיהו חָזָה את המסר במראה נבואי שבו שמע דברים מפורשים על העתיד, ולא רק באמצעות סמלים ומשלים. למרות שהמשך הנבואה מתאר חזון שבו כל העמים נוהרים אל הר ה', המסר מכוון ישירות עַל־יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. תיאור זה נועד לשמש כתוכחה מוסרית לבני דורו של הנביא, שכן אם אומות העולם ירוצו בעתיד לעבוד את ה', קל וחומר שתושבי יהודה צריכים ללכת בדרכו כעת ולא לשקוע באלילות. יתרה מכך, אזכור העמים הרבים בחזון נועד להבליט את מעלתה ומרכזיותה העתידית של העיר ציון.
ישעיהו, פרק ב׳, פסוק א׳
הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה יְשַֽׁעְיָ֖הוּ בֶּן־אָמ֑וֹץ עַל־יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.