ישעיהו, פרק ב׳, פסוק ט״ו

ביטחון השווא של האדם בביצורים פיזיים ובמוקדי כוח עומד במרכז הדברים. המונח מגדל מתאר מבנה מבוצר המשמש למסתור מפני אויבים ולעמדת ירי עבור קשתים, והוא נחשב למבנה חזק ועוצמתי יותר מאשר חומה בצורה [מלבי"ם]. הפרשנים מסבירים כי התיאור מגדל גבוה אינו מתייחס רק למבנה עצמו, אלא לאנשים הבוטחים בחוזקם של מבצרים אלו [מצודת דוד, מלבי"ם]. קיימת היררכיה בביטחון זה, כאשר ההישענות על חומות מבטאת רמת ביטחון פחותה מזו של הנשענים על מגדלים [מלבי"ם]. מנגד, יש המזהים את המגדל באופן ספציפי עם ארמון המלך [אבן עזרא]. בסופו של דבר, כל אותם ביטויי כוח אנושיים שבהם האדם שם את מבטחו, עתידים לאבד את משמעותם ולהפוך למעין צעצועים [ביאור שטיינזלץ].