קרה לכם פעם שהבנתם פתאום שטעות גדולה שעשיתם התגלתה, וכל מה שרציתם זה רק למצוא מקום להתחבא בו? זה בדיוק מה שקורה לאנשים שהאמינו בפסלים. פתאום הם מבינים שהפסלים שלהם לא שווים שום דבר לעומת הכוח העצום של ה׳. מתוך הבהלה הגדולה, הם מחליטים לברוח אל מערות חשוכות בטבע כדי להסתתר. ממש ברגע שהם מתחילים לָבוֹא אל מקומות המסתור שלהם, תוך כדי הריצה, הם פשוט משליכים מהידיים שלהם את הפסלים. עכשיו, כשהם מבינים כמה ה׳ גדול, הם כבר לא יכולים להמשיך להשתחוות לאלים אחרים.
לאן הם בורחים? הנביא מתאר שני סוגים של מקומות מחסה בהרים. המקום הראשון הוא בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים, שהן חורים ומערות עמוקות בתוך סלע קשה מאוד, שמשמשות כמו מבצר חזק ששומר עליהם. המקום השני הוא וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים, שהם סלעים בולטים וגבוהים שמזכירים ענפים שיוצאים מתוך עץ. בניגוד למערות החזקות, המקומות האלו לא באמת שומרים עליהם ממכה, אלא רק עוזרים להם להסתתר כדי שלא יראו אותם. כל הבריחה הזו קורית כשה׳ קם לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ, כלומר, להטיל פחד גדול ולהרעיד את הארץ.