קרה לכם פעם שקיבלתם כל כך הרבה דברים טובים, עד ששכחתם מי נתן לכם אותם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל. המילה וַתִּמָּלֵא מזכירה לנו שהארץ הייתה מלאה בכסף, בזהב ובשפע רב. אבל במקום להודות לה׳ על כל הטוב הזה, העם השתמש בעושר כדי למרוד בו ולייצר עבודה זרה. התהליך העצוב הזה הגיע לשיא בימי שלמה המלך העשיר, ולאחר מכן כאשר ירבעם הכין עגלי זהב. המילה אֱלִילִים מגיעה ממילה שפירושה "אפס", כלומר משהו שאין בו שום כוח או ערך. זה ממש חסר היגיון שאנשים יִשְׁתַּחֲווּ, כלומר ימשיכו להשתחוות שוב ושוב, לפסלים במקום לבורא עולם. הטעות שלהם הלכה וגדלה. בהתחלה הם השתחוו לְמַעֲשֵׂה יָדָיו, שזה פסל שמישהו אחר, כמו צורף, הכין עבורם. אבל אז הם הגיעו למצב שבו הם השתחוו לפסלים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו, כלומר לפסלים שהם עיצבו והכינו ממש בעצמם, באצבעות שלהם.
ישעיהו, פרק ב׳, פסוק ח׳
וַתִּמָּלֵ֥א אַרְצ֖וֹ אֱלִילִ֑ים לְמַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ יִֽשְׁתַּחֲו֔וּ לַאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.