יצא לכם פעם לחשוב מה עלול לקרות כשלאנשים יש את כל העושר והרכוש שבעולם? הנביא מספר על תקופה שבה לעם ישראל היה שפע עצום וכוח צבאי אדיר. המילה כֶּסֶף מופיעה לפני המילה וְזָהָב פשוט מכיוון שהכסף היה נפוץ ומצוי יותר באותם ימים. כשהנביא משתמש בביטוי וְאֵין קֵצֶה, הוא מתכוון שאין סוף ואין גבול לאוצרות ולמרכבות שהעם אסף. הביטוי הזה נאמר קצת בהגזמה, רק כדי לעזור לנו לדמיין עד כמה הכמויות היו אדירות.
במבט ראשון, כל השפע הזה נשמע כמו הצלחה גדולה, אבל למעשה זו הייתה תחילת הנפילה של העם. הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי כסף וסוסים נבעה מהרצון שלהם לחקות את העמים האחרים שסביבם ולהיות כמותם, בניגוד מוחלט לכללים שהתורה קבעה למלך ישראל. המרדף הזה התחיל עוד בימי שלמה המלך, שאסף זהב וסוסים רבים, והפך עם הזמן למטרה המרכזית של העם. הם היו כל כך עסוקים בזה, עד שאפילו ירדו למצרים כדי להביא משם עוד ועוד סוסים. בסופו של דבר, העושר הרב והשובע גרמו להם להרגיש שהם חזקים וכל יכולים, וזה מה שהוביל אותם לעזוב את ה' ולפנות לעבודת אלילים.