צבירת העושר העצום והכוח הצבאי, שהחלה עוד בימי שלמה המלך, היוותה את שורש הנפילה הרוחנית של העם. הרצון להידמות לעמי הסביבה הוביל להפרה ישירה של איסורי התורה, כך שוַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, כאשר הכֶּסֶף מופיע ראשון משום שהיה נפוץ יותר. במקביל, העם ירד למצרים כדי להרבות כוח צבאי עד שוַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים. הביטוי וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וכן וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו נאמר בדרך של גוזמה, כדי להמחיש שאין סוף וגבול למספרם העצום. בסופו של דבר, שפע חומרי זה גרם לעם להתהלל בעושרו ובגבורתו, לבעוט בה' ולפנות לעבודת אלילים.
ישעיהו, פרק ב׳, פסוק ז׳
וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ כֶּ֣סֶף וְזָהָ֔ב וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְאֹצְרֹתָ֑יו וַתִּמָּלֵ֤א אַרְצוֹ֙ סוּסִ֔ים וְאֵ֥ין קֵ֖צֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.