ההכנות למשתה מתחילות בהוראה עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן וסידור המאכלים לקראת אָכוֹל שָׁתֹה. בד בבד ניתנת הפקודה צָפֹה הַצָּפִית, שמשמעותה העמדת שומר במגדל התצפית כדי להתריע מפני האויב, או לחלופין הדלקת המנורה בהיכל המלך. בין אם הסועדים שרויים בפחד, אוכלים מתוך ייאוש או שאננים לחלוטין וזוכים לתוכחה לעגנית, חגיגתם נקטעת בזעקת הקרב קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן. קריאה מבוהלת זו מורה למפקדים למשוח את מגיני העור שלהם בשמן כדי שחרבות האויב יחליקו מעליהם, ויש הרואים בה זעקה סמלית למשוח ולהמליך מלך חדש שיגן על העם, במקום המלך שנהרג באותו הלילה.
ישעיהו, פרק כ״א, פסוק ה׳
עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.