נבואת מַשָּׂא דּוּמָה מזהירה מפני חורבן העתיד לבוא על שבט ערבי או על ממלכת אדום, ויש המפרשים אותה כסמל לעם ישראל הדומם בגלות. הקריאה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר מתארת אזהרה נבואית המגיעה מהדרום, תצפית של מרגל, או זעקה אל ה' מתוך עול השעבוד. מתוך החרדה עולה שאלה כפולה ומבוהלת, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל, שבה הפונים שואלים את שומר החומות, את הנביא או את ה' אילו מאורעות יתרחשו בחסות החשיכה וכמה זמן נותר לסבול עד שיגיע האור. השמטת האות ה"א במילה מִּלֵּיל בסוף הפסוק מעצימה את תחושת האפלה ומדגישה את חומרת הסכנות.
ישעיהו, פרק כ״א, פסוק י״א
מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִּלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִּלֵּֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.