נבואה זו מציגה חזון קשה המופנה אל שבטי הנוודים של המזרח, ומציירת תמונה של דרכי מסחר משובשות ושל סוחרים המוצאים את עצמם לפתע חסרי מגן בעקבות חורבן.
הביטוי מַשָּׂא בַּעְרָב משמעותו נבואה על ערב, כאשר האות בי"ת משמשת במקום המילה "על" [מצודת ציון, רד"ק, אברבנאל]. שם זה מהווה כינוי כולל לעמים ושבטי נוודים מזרחיים [ביאור שטיינזלץ], והפרשנים מסכימים כי הכוונה הספציפית היא למשפחות הישמעאלים מבני קדר. יש המדגישים כי אין הכוונה לכלל חצי האי ערב, אלא לאזור או משפחה מסוימת [שד"ל]. אֹרְחוֹת דְּדָנִים הן שיירות של הולכי דרכים [מצודת ציון, מלבי"ם] השייכות לשבטי המדבר הדרומיים [ביאור שטיינזלץ], שארצם ידועה כחמה, יבשה וחסרת מים [אבן עזרא]. פירוש המילה תָּלִינוּ הוא תישנו [ביאור שטיינזלץ].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק מתאר את מפלתם של בני קדר. שיירות הסוחרים של בני דדן היו רגילות לעבור בארץ קדר ולזכות להכנסת אורחים נדיבה באוהלים ובפונדקים של המקומיים, כמנהג הערבים. אולם, הנביא מבשר כי בעקבות חורבנה הצפוי של קדר, השיירות לא ימצאו עוד מקום יישוב ללון בו, וייאלצו לישון בחוץ, בַּיַּעַר בַּעְרַב.
על תיאור זה מקשה שד"ל, שהרי אין יערות בארץ ערב. לכן הוא מפרש את הפסוק באופן מטאפורי: מכיוון שאוהלי קדר יחרבו ולא יהיה מי שיאסוף את השיירות, הלינה במדבר תרגיש עבורם כאילו הם לנים בתוך יער שומם ומאיים. גישה תרגומית שונה מציג רד"ק, המביא את תרגום יונתן ולפיו המילה בַּעְרַב אינה מציינת מקום, אלא את שעת הערב, כלומר השיירות יישנו ביער לעת ערב. המלבי"ם מוסיף אפשרות ולפיה המילה קשורה ל"זאבי ערב" המצויים ביער.
מול הפירוש ההיסטורי על חורבן קדר, קיימת גישה הרואה בפסוק תוכחת מוסרית הקשורה לגולים מישראל. מצד אחד, יש המפרשים את הנבואה כעונש על אכזריותם של הערבים. כאשר אשור הגלתה את ישראל, הגולים קיוו לעבור דרך בני דודיהם הישמעאלים מתוך ציפייה לרחמים. תחת זאת, הערבים יצאו לארוב להם ביערות ודרכי המסחר [רש"י], וכאשר הגולים היו רעבים וצמאים, הם התאכזרו אליהם, האכילו אותם מאכלים מלוחים ונתנו להם נודות מים ריקים ונפוחים שגרמו למותם [חומת אנך].
מנגד, אברבנאל חולק על שאר המפרשים וטוען כי מטרת הנבואה אינה לבשר על חורבן ישמעאל, אלא דווקא לשבח את בני ערב על נדיבות ליבם יוצאת הדופן להולכי דרכים. לשיטתו, תיאור הכנסת האורחים המופתית של הערבים נועד לשמש כתוכחת מגולה וכמודל לחיקוי עבור עם ישראל.