הנביא ממתין בדריכות לחזון מאת ה' על מפלת בבל, ומדמה את עצמו לשומר חומות מסור שאינו נוטש את משמרתו. הוא זועק וַיִּקְרָא אַרְיֵה, קריאה עזה כאריה הנובעת מתסכול ההמתנה, או לחלופין קריאת אזהרה המתריעה על צבא האויב המתקרב כחיה טורפת. בפנייתו אל ה' הוא מעיד כי עַל־מִצְפֶּה אֲדֹנָי אָנֹכִי עֹמֵד תָּמִיד יוֹמָם, כלומר ממתין עמידה רגילה בעמדה גבוהה המיועדת להשקפה באור יום. לעומת זאת, בחשכה הוא מכריז וְעַל־מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כׇּל־הַלֵּילוֹת, שכן בעמדת השמירה על החומה בלילה נדרשת התייצבות חזקה ודרוכה יותר מול פני הסכנה.
ישעיהו, פרק כ״א, פסוק ח׳
וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַ֨ל־מִשְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כׇּל־הַלֵּילֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.