ישעיהו, פרק כ״א, פסוק ח׳

יצא לכם פעם לחכות למשהו כל כך הרבה זמן, עד שהרגשתם שאתם פשוט לא יכולים להזיז את העיניים כדי לא לפספס אותו? כך בדיוק מרגיש הנביא. הוא מחכה בציפייה דרוכה לנבואה מאת ה׳ על כך שממלכת בבל עומדת ליפול. הנביא מתאר את עצמו כמו שומר חומות מסור שלא עוזב את התפקיד שלו לרגע, יום ולילה. מרוב המתנה ארוכה ועוצמה של מה שהוא רואה, הוא צועק בקול אדיר וחזק, ממש כמו אריה ששואג. הנביא פונה אל ה׳ ומסביר עד כמה הוא מתמיד בתפקיד שלו, אבל הוא מסביר שיש הבדל בין השמירה ביום לשמירה בלילה. בשעות היום הוא נמצא על מצפה, שזהו הר גבוה ותלול שמאפשר לראות למרחקים גדולים. שם הוא רק עֹמֵד, כלומר נמצא בעמידה רגילה. לעומת זאת, בלילה הוא עובר אל מִשְׁמַרְתִּי, עמדת השמירה שלו על החומה. בגלל שבלילה חשוך וצריך להיזהר, הוא כבר לא סתם עומד, אלא נִצָּב, כלומר מתייצב בצורה חזקה, דרוכה ומוכנה לכל סכנה.