ישעיהו, פרק כ״א, פסוק ט׳

תארו לעצמכם שאתם עומדים בעמדת תצפית, מחכים המון זמן לחדשות חשובות, ופתאום מופיע באופק שליח בודד. במחזה הנבואי מתגלה רֶכֶב אִישׁ צֶמֶד פָּרָשִׁים, כלומר עגלה שבה נוהג אדם אחד עם שני סוסים. זו אינה עגלת מלחמה עמוסה בלוחמים, אלא רכב מהיר של שליח שמביא בשורה היסטורית ומפתיעה: האימפריה הבבלית החזקה קרסה. כשהרכב מתקרב נשמעת קריאה, וַיַּעַן, כלומר קול שצועק ומכריז את החדשות. הקול קורא נָפְלָה נָפְלָה, והמילה חוזרת פעמיים כדי להדגיש עד כמה הנפילה של בבל היא חזקה, מוחלטת וסופית. יחד עם העיר, גם פְּסִילֵי בבל, שהם האלילים שלהם שנקראים כך כי הם נפסלו ונחצבו מאבן או מעץ, נהרסו. מישהו שִׁבַּר וניפץ אותם אל האדמה, וההרס המוחלט הזה מוכיח לכולם שהמפלה הפתאומית של בבל אינה מקרית, אלא היא גזירה שהגיעה ישירות מאת ה'.