מפלתה של בבל בידי צבאות מדי ופרס מתקרבת ככוח עצום ובלתי ניתן לעצירה, המגיח מתוך השממה כדי לזרוע חורבן. נבואת מַשָּׂא מִדְבַּר־יָם מכוונת לבבל השוכנת מערבית לאויביה מעבר למדבר, ויש המפרשים זאת כדימוי להמוני החיילים הפולשים השוטפים בעוצמה כמי הים. התקפת האויב מסתערת כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף, בדומה לרוחות סערה חזקות החולפות באזור יבש וצחיח ומחריבות כל מה שנקרה בדרכן. צבא זה, אשר מִמִּדְבָּר בָּא, מגיח מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה, תיאור המכוון לארצות האויב המרוחקות והזרות המעוררות אימה, או למדבר השומם והמפחיד עצמו שממנו מתבצעת הפלישה.
ישעיהו, פרק כ״א, פסוק א׳
מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.