יצא לכם פעם לעמוד בחוץ כשלפתע התחילה לנשב רוח חזקה מאוד שהעיפה חול ואבק לכל עבר? הנביא רואה בחזון שלו צבא עצום ובלתי ניתן לעצירה שמגיע בדיוק כך. הנבואה הזו מדברת על המפלה של האימפריה הגדולה של בבל. בבל הציקה לעם ישראל יותר מכל אומה אחרת, וכעת הגיע הזמן שצבאות מדי ופרס ינצחו אותה.
הנביא קורא לנבואה הזו מַשָּׂא מִדְבַּר־יָם. המילה משא פירושה נבואה, והמילים מדבר ים מתארות את המקום שממנו יגיעו האויבים: הם יעברו דרך מדבר גדול שנמצא לכיוון מערב, כיוון שנקרא גם ים. הנביא מתאר את ההתקדמות שלהם כְּסוּפוֹת בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף. ממש כמו רוחות סערה חזקות שחולפות במהירות באזור יבש ומעלות ענני אבק עצומים, כך צבא האויב ידהר קדימה בעוצמה אדירה. האויב הזה מִמִּדְבָּר בָּא, כלומר מגיע מתוך המדבר, והוא מגיע מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה. הסיבה שהארץ הזו מתוארת כמפחידה ונוראה היא משום שמדובר בארץ רחוקה מאוד. בדרך כלל, בני אדם פוחדים הרבה יותר מאויב זר שהם לא מכירים את המנהגים שלו ואת הגבורה שלו, מאשר מאויב קרוב ומוכר.