האם יצא לכם לדמיין מה קורה כשמשפחות שלמות חייבות לעזוב את הבית שלהן פתאום ולצאת למסע ארוך אל מקום לא מוכר? הנביא מתאר לנו אנשים שגרים בארץ רחוקה, שנאלצים לברוח מפני צבא גדול שבא להילחם בהם.
הוא מספר שהם מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, כלומר, הם הפכו לאנשים נודדים שבורחים מהנשק של האויב. הסכנה הייתה גדולה בגלל חֶרֶב נְטוּשָׁה, שזו סכנה שהתפשטה בכל רחבי הארץ, עד שלא נשאר להם מקום בטוח להסתתר בו. האויבים השתמשו גם בנשק שיורה מרחוק, ולכן התושבים ברחו מפני קֶשֶׁת דְּרוּכָה. בימים ההם, כדי לירות חץ למרחק, הלוחם היה צריך ממש לדרוך עם הרגל שלו על הקשת ולמתוח אותה בכוח רב. התושבים המקומיים לא ויתרו מיד וניסו להגן על עצמם, אך בסוף הם נאלצו לברוח מפני כֹּבֶד מִלְחָמָה. הקרב הפך להיות כל כך קשה, כבד ועוצמתי, עד שלא הייתה להם ברירה אלא לסגת כדי להציל את חייהם.