פליטי המלחמה, בין אם הם גולים שברחו מצבא אשור ובין אם פליטי ישראל, נָדָדוּ ונאלצו לנוס מפני חורבן המערכה הכולל המכונה חֲרָבוֹת. הם ברחו מפני חֶרֶב נְטוּשָׁה, כלומר חרב מושחזת ושלופה, או לחלופין חרב שהתפשטה בכל הארץ ולא הותירה מקום מסתור. האיום כלל גם קֶשֶׁת דְּרוּכָה, שנמתחה היטב על ידי דריכת רגל כדי לירות חצים למרחק ולגבור על מיומנות המותקפים. לבסוף, הנסיגה הוכרעה בשל כֹּבֶד מִלְחָמָה, מונח המתאר את עוצמת הקרב, המצור והרעב, לאחר שהמקומיים השיבו מלחמה עד שיד האויב גברה עליהם לחלוטין.
ישעיהו, פרק כ״א, פסוק ט״ו
כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.