תארו לעצמכם שאתם פוגשים אנשים עייפים שנאלצו לברוח מהבית שלהם בגלל מלחמה ואין להם לאן ללכת. מה הדבר הראשון שהייתם מציעים להם? הנביא פונה אל יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא, מקום שקט באזור המדבר שהיו בו המון מים, ומבקש מהם לעזור לאנשים שברחו ונודדים עכשיו במדבר היבש.
הוא קורא להם: לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם. המילה הֵתָיוּ פירושה הביאו. כלומר, הנביא דורש מתושבי המקום לצאת אל האנשים הצמאים ולהביא להם מים לשתות. בנוסף, הוא מבקש מהם: בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד, שזה אומר להביא לחם ומזון לאותם אנשים שנודדים בדרכים ואין להם מה לאכול. הנביא מלמד אותנו כאן שיעור חשוב על טוב לב: כשאנחנו רואים אנשים שנמצאים בצרה וחסר להם הכל, החובה שלנו היא לצאת לקראתם, להושיט להם יד ולעזור להם עם הדברים הבסיסיים ביותר.