קרה לכם פעם שתכננתם חגיגה ממש משמחת, ופתאום ברגע אחד הכל השתבש והתהפך? תארו לעצמכם את מלך בבל, שערך מסיבת ניצחון ענקית. הנביא מתאר לנו בדיוק מה הרגיש המלך באותו לילה. המלך קורא לזמן הזה נֶשֶׁף חִשְׁקִי, כלומר הערב שהוא כל כך רצה, אהב וחיכה לו. במשתה הזה הוא חגג, שמח ואפילו השתמש בכלים מבית המקדש.
אבל פתאום, בשיא החגיגה, הכל השתנה. ה' שָׂם לִי לַחֲרָדָה, כלומר הפך את ליל השמחה לפחד גדול ומשתק. המלך ראה פתאום יד מסתורית כותבת הודעה על קיר הארמון, והבין שהאויבים עומדים לכבוש את הממלכה שלו. המעבר הפתאומי והמהיר מהשמחה הגדולה לפחד העצום גרם למלך לבלבול מוחלט. הוא אומר תָּעָה לְבָבִי, כי הוא הרגיש אבוד ופשוט לא ידע מה לעשות, ממש כמו אדם שתעה והלך לאיבוד בדרך. הבהלה שלו הייתה כל כך חזקה עד שהוא הרגיש אותה בכל הגוף. הוא מתאר זאת במילים פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי, שפירושן פחד עצום שגורם לכל הגוף לרעוד ולברכיים לנקוש זו לזו מרוב רעדה.