ישעיהו, פרק כ״ד, פסוק י״ח

מציאות החורבן סוגרת על בני האדם ללא פתח מילוט, בדומה לתחבולות ציד, כאשר הַנָּס, האדם הבורח מקולם של המפוחדים, נופל אל הַפַּחַת שהיא חפירה גדולה. גם מי שיצליח לצאת מאותה חפירה יילכד בַּפָּח, כלומר במלכודת, שכן מדובר בשרשרת צרות היסטוריות או מלחמות גאולה שבהן הניצול מסכנה אחת נופל מיד באחרת. הסיבה לחוסר האונים היא כִּי אֲרֻבּוֹת מִמָּרוֹם נִפְתָּחוּ, כלומר חלונות השמיים נפתחו כדי להוריד שפע של גזירות קשות בהשגחת ה', בדומה למי המבול. כתוצאה מכך וַיִּרְעֲשׁוּ מוֹסְדֵי אָרֶץ, יסודות האדמה מזדעזעים ומכים את הארץ בשממון, כך שאפילו החזקים שבאנשים ירעדו מפחד.