החורבן הפוקד את העולם אינו מקרי, אלא תוצאה של קללה הנובעת מחטאי בני האדם, כגון שבועות שווא בשם ה', זעקת העשוקים או הפרת חוקי התורה. בשל כך אָלָה אָכְלָה אֶרֶץ, כלומר הקללה הביאה לכיליון ולהשחתה, וַיֶּאְשְׁמוּ יֹשְׁבֵי בָהּ, כאשר התושבים נושאים באשמת החורבן ונותרים בעצמם שוממים. כשם שהאדמה נשרפה, עַל כֵּן חָרוּ יֹשְׁבֵי אֶרֶץ, והאנשים עצמם נחרכו וכלו. בסופו של תהליך ההרס וְנִשְׁאַר אֱנוֹשׁ מִזְעָר, כך שבעקבות המלחמות והמגפות ישרדו רק מעט מאוד בני אדם, ובעיקר אנשים פשוטים מדלת העם.
ישעיהו, פרק כ״ד, פסוק ו׳
עַל־כֵּ֗ן אָלָה֙ אָ֣כְלָה אֶ֔רֶץ וַֽיֶּאְשְׁמ֖וּ יֹ֣שְׁבֵי בָ֑הּ עַל־כֵּ֗ן חָרוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי אֶ֔רֶץ וְנִשְׁאַ֥ר אֱנ֖וֹשׁ מִזְעָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.