קרה לכם פעם שניסיתם להתחמק מבעיה אחת, ומיד מצאתם את עצמכם מתמודדים עם בעיה חדשה לגמרי? הנביא מתאר מצב דומה שבו אנשים מנסים לברוח מסכנה, אבל מגלים שאי אפשר להסתתר. כדי להסביר זאת, הוא משתמש בדוגמה של צייד שמניח מלכודות. אדם שהוא הַנָּס, כלומר האדם שבורח מרוב פחד, ימצא את עצמו נופל אל הַפַּחַת, שהיא חפירה גדולה באדמה. וגם אם הוא יצליח לטפס ולעלות משם, הוא מיד ייתפס בַּפָּח, שזו מלכודת. הכוונה כאן היא לשרשרת של אירועים קשים, שבה מי שיוצא מצרה אחת פוגש מיד צרה אחרת ואין לו באמת דרך מילוט.
הסיבה שאי אפשר לברוח היא כי אֲרֻבּוֹת השמיים נפתחו. המילה ארובות משמעותה חלונות. זהו משל לכך שהאירועים האלה לא קורים במקרה, אלא מגיעים ישר מהשמיים בהשגחה של ה׳. זה קצת מזכיר את סיפור המבול, שבו המים ירדו מהשמיים בעוצמה רבה כל כך עד שלא היה לאן לברוח. בגלל כל מה שיורד מהשמיים, מוֹסְדֵי אָרֶץ, כלומר היסודות העמוקים שעליהם עומד העולם, מזדעזעים. האדמה רועדת, ואפילו האנשים החזקים והאמיצים ביותר ירעדו מול רצף האירועים ויבינו שהכל נמצא בידיים של ה׳.