ישעיהו, פרק מ״ג, פסוק י״ט

ה' מבטיח ישועה עתידית, בין אם מדובר בהצלה מבבל ובין אם בקיבוץ הגלויות השלם, שתגמד את נסי העבר ותהווה פלא שלא נעשה מעולם, כהכרזתו הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה. גאולה זו קרובה לבוא ומתוארת בלשון הווה, עַתָּה תִצְמָח, כדי לטעת ביטחון שהיא כבר מתרחשת ותופיע בפתאומיות כצמח הבוקע מן הקרקע. על השאלה הֲלוֹא תֵּדָעוּהָ מוסבר כי העם אמור להכיר ישועה זו משום שהובטחה כבר בתורה, או לחלופין, משום שבזמן התרחשותה היא תהיה מוחשית וברורה לחושים ללא כל ספק. ה' יוסיף פליאה עצומה על נסי העבר ויבטיח אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת, בין אם כפשוטו על ידי הכנת דרך נוחה ומים במקום של שממה עבור שבי הגולה, ובין אם כמשל לישועה פלאית ובלתי צפויה.