ה' מבהיר כי אין לו כל צורך או הנאה גשמית מקרבנות העם, אשר נועדו למעשה להוריד שפע לאדם עצמו. לכן נאמר לֹא־קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, כלומר לא נדרשת לטרוח ברכישת בושם הקטורת בין אם הוא מיובא ובין אם הוא נפוץ, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, שכן ה' אינו שבע כביכול משומן הקרבנות. הטורח האמיתי כלפי שמיים נובע מריבוי החטאים, ועל כך נאמר אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֺנֹתֶיךָ. בלשון בני אדם, ה' נושא כעבד את המשא הכבד של עוונות העם מתוך סבלנות כדי שלא לכלותם, ואף נאלץ לרומם אימפריות זרות כדי לשמור על כבודם של ישראל בגלות.
ישעיהו, פרק מ״ג, פסוק כ״ד
לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.