ישעיהו, פרק מ״ג, פסוק ט׳

ה' מזמין את אומות העולם לעימות פומבי, שבו כׇּל־הַגּוֹיִם נִקְבְּצ֣וּ יַחְדָּו מכל פזוריהם, וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים המאוחדים בדתם אל מקום המשפט. במרכז הדיון מציב ה' אתגר בפני נביאי השקר ושואל מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת, כלומר מי מסוגל לחזות אירועים עתידיים כמו הגאולה או עליית כורש, וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ, או להוכיח שניבא מראש אירועים היסטוריים שכבר התרחשו. כדי לאמת את טענותיהם, נדרשות האומות להציג עדים אובייקטיביים ששמעו את נבואותיהם טרם התרחשותן, ובכך יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ. אם יביאו עדים, אלו יאשרו את טענותיהם, אך מכיוון שבפועל אין בידם הוכחות, הם ייאלצו להקשיב לדברי נביאי ה', וכך וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת ויודו בצדקתו של אלוהי ישראל.