תארו לעצמכם אדם שהיה כלוא זמן רב במקום רחוק, יושב על האדמה בבגדים מלוכלכים, ופתאום מודיעים לו שהוא חופשי וחוזר הביתה. כך בדיוק הנביא מתאר את עם ישראל בסוף תקופת הגלות. ה' קורא לעם ישראל ואומר לו הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר, כלומר, קומו ונערו בכוח את כל הלכלוך והחול שנדבקו אליכם, כי זמן העצבות והגלות נגמר. לאחר מכן ה' אומר קוּמִי שְּׁבִי, שזו בקשה להפסיק לשבת על הרצפה בחוסר כבוד, ולעבור לשבת בגאווה על כיסא מכובד של מלכות. כדי להיות חופשיים באמת, העם מקבל הוראה נוספת: הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ. ה' מבקש מהם להתיר ולהוריד את החבלים והקשרים הכבדים שהיו עליהם, וזה בעצם סימן לכך שהם משתחררים לגמרי מהשליטה של עמים אחרים. כל הבשורה המשמחת הזו מופנית אל שְׁבִיָּה בַּת־צִיּוֹן, שזהו כינוי לכל עם ישראל שהיה בשבי, וכעת הוא יוצא לחירות וחוזר למעמדו המכובד.
ישעיהו, פרק נ״ב, פסוק ב׳
הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם (התפתחו) [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.