ירמיהו, פרק כ״ז, פסוק י״ב

ירמיהו מנפץ את תקוות המרד של עמי האזור ומבהיר לשליחי המלכים הזרים שהגיעו לירושלים כי הכניעה לבבל היא גזירה שחלה על כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא מדגיש בפניהם כי וְאֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכׇל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, כדי להזהיר שברית צבאית עם יהודה לא תועיל להם, שכן גם צדקיהו מחויב לחלוטין להיכנע. ההוראה המעשית והחד משמעית לכולם היא הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם בְּעֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעִבְדוּ אֹתוֹ וְעַמּוֹ, כלומר קבלו עליכם את שלטונו. רק בחירה בדרך זו תבטיח שתישארו בחיים ולא תושמדו, כפי שמובטח במילה וִחְיוּ.