הקריאה הנבואית מציבה בפני העם ברירה חדה בין כניעה לבין חורבן. הפרשנים מסבירים כי השאלה לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה נועדה להבהיר את התוצאה הישירה והבלתי נמנעת של המרד: אם העם יסרב לקבל על עצמו את עול השעבוד, מלך בבל יכבוש את העיר ויחריב אותה לחלוטין [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הבטחת החיים התלויה בכניעה באה לידי ביטוי גם בהיבט הדקדוקי של הקריאה; במילה וִחְיוּ, האות וי"ו מסומנת בטעם מאריך (מתג), המשהה את הקריאה ומעצים את חשיבות הבחירה בחיים על פני התנגדות שתוביל למוות [מנחת שי].
ירמיהו, פרק כ״ז, פסוק י״ז
אַל־תִּשְׁמְע֣וּ אֲלֵיהֶ֔ם עִבְד֥וּ אֶת־מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל וִֽחְי֑וּ לָ֧מָּה תִֽהְיֶ֛ה הָעִ֥יר הַזֹּ֖את חׇרְבָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.