ירמיהו, פרק כ״ז, פסוק י״ג

הנביא מתריע בפני המלך והעם מפני מוות מיותר בחרב, ברעב ובדבר, עונשים שנגזרו מראש על מי שיסרב להיכנע לשלטון בבל. הפרשנים מבארים כי המילה אֶל בצירוף אֶל־הַגּוֹי אינה מציינת פנייה ישירה, אלא משמעותה "על הגוי", כלומר הגזרה שגזר ה' על האומה שתמרוד [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. ביחס למילים אֲשֶׁר לֹא־יַעֲבֹד, הכוונה היא לעם שלא יקבל על עצמו מיוזמתו את עול השעבוד למלך בבל [מצודת דוד].