ירמיהו, פרק ל״ד, פסוק י״ח

ה' מעניש אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי, אלו שרי יהודה שביטלו את ההסכם לשחרור העבדים וכבשו אותם מחדש. כדי להדגיש את חומרת המעשה, הכתוב חוזר ומציין אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ, כלומר לא קיימו, אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתּוּ לְפָנָי, הסכם שנעשה ישירות מול ה'. ברית זו נערכה בדרך המסורתית של הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתּוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרּוּ בֵּין בְּתָרָיו, טקס שבו חציית החיה והמעבר בין חלקיה מסמלים כי דינו של מפר ההסכם להיות מבותָר כמותה. אולם במקרה זה, עצם המעבר בין הבתרים הפך לכריתת ברית חדשה שכל מטרתה למרוד בה'.