ירמיהו, פרק ל״ד, פסוק ט״ז

Jeremiah 34:16Sefaria

וַתָּשֻׁ֙בוּ֙ וַתְּחַלְּל֣וּ אֶת־שְׁמִ֔י וַתָּשִׁ֗בוּ אִ֤ישׁ אֶת־עַבְדּוֹ֙ וְאִ֣ישׁ אֶת־שִׁפְחָת֔וֹ אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּ֥ם חׇפְשִׁ֖ים לְנַפְשָׁ֑ם וַתִּכְבְּשׁ֣וּ אֹתָ֔ם לִֽהְי֣וֹת לָכֶ֔ם לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָחֽוֹת׃ {ס}

העם ביצע בגידה כפולה, כלפי ה' וכלפי בני אדם, כאשר הפר את שבועת הברית שקיבל על עצמו. במעשה זה וַתָּשֻׁבוּ וַתְּחַלְּלוּ אֶת־שְׁמִי, שכן שבירת ההתחייבות שנעשתה בעדות ה' מהווה חילול ישיר של שמו. במקביל, וַתָּשִׁבוּ אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ, עבירה אקטיבית של גזל גמור החמורה יותר מההימנעות הקודמת משחרורם. העבדים כבר היו במצב אֲשֶׁר־שִׁלַּחְתֶּם חָפְשִׁים לְנַפְשָׁם, כלומר בעלי עצמאות מלאה ללכת לכל מקום לפי בחירתם ורצונם. למרות זאת, האדונים תפסו אותם בחזקה ובכוח, וַתִּכְבְּשׁוּ אֹתָם, כדי להחזירם לִהְיוֹת לָכֶם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.