העברת נבואת החורבן מירמיהו אל מלך יהודה נעשית באופן ישיר ונוקב. כאשר הנביא מוסר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הוא מעביר לצדקיהו בשורה קשה על השמדה כמעט מוחלטת. בתוך מציאות עגומה זו, הכבוד היחידי שנותר למלך הוא ההבטחה שלא ימצא את מותו בחרב. עם זאת, ייתכן שבנסיבות הקשות שנוצרו, מוות בחרב היה דווקא גורל שצדקיהו היה מעדיף [ביאור שטיינזלץ].
ירמיהו, פרק ל״ד, פסוק ו׳
וַיְדַבֵּר֙ יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־צִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה אֵ֛ת כׇּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.