במעמד כריתת הברית נכחו באופן רשמי נציגים מכל שדרות ההנהגה והעם. הפסוק מפרט את הקבוצות השונות שלקחו חלק בטקס: שָׂרֵי יְהוּדָה, שהם השרים הממונים על הערים שמחוץ לירושלים, בנפרד משָׂרֵי יְרוּשָׁלַם [רד"ק]. לצידם עמדו הַסָּרִסִים, מונח המציין בעלי שררה וסמכות [מצודת ציון], וליתר דיוק את שרי בית המלך ובעלי התפקידים המשרתים בארמון [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. יחד עמם השתתפו גם הכהנים וכֹל עַם הָאָרֶץ.
כל אלו מתוארים כהָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל, כלומר אלו שפסעו פיזית בין חלקי העגל המבוקע כחלק מאישור הברית [מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בשל השתתפותם במעמד זה, מובהר כי אותם שרים וכהנים עתידים להימסר בידי אויביהם, וגופותיהם יושלכו כמאכל לעופות השמיים ולחיות הארץ [צאינה וראינה].