ירמיהו, פרק ל״ד, פסוק י״ז

Jeremiah 34:17Sefaria

לָכֵן֮ כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ אַתֶּם֙ לֹא־שְׁמַעְתֶּ֣ם אֵלַ֔י לִקְרֹ֣א דְר֔וֹר אִ֥ישׁ לְאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ הִנְנִ֣י קֹרֵא֩ לָכֶ֨ם דְּר֜וֹר נְאֻם־יְהֹוָ֗ה אֶל־הַחֶ֙רֶב֙ אֶל־הַדֶּ֣בֶר וְאֶל־הָרָעָ֔ב וְנָתַתִּ֤י אֶתְכֶם֙ (לזועה) [לְזַעֲוָ֔ה] לְכֹ֖ל מַמְלְכ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃

ה' מעניש את העם במידה כנגד מידה על כך שהפרו את בריתם וסירבו לִקְרֹא דְרוֹר כדי לשחרר את עבדיהם. בתגובה, ה' מכריז הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר ומעניק להם חירות הרסנית שבה הוא מסיר מהם את השגחתו ומפקיר אותם לגורלם. חירות זו מתבטאת גם במתן חופש פעולה למגפות ולפגעים, וכך העם נחשף ומופקר אֶל־הַחֶרֶב אֶל־הַדֶּבֶר וְאֶל־הָרָעָב. כתוצאה מכך, ירושלים תחרב והעם יהפוך לְזַעֲוָה, כלומר למוקד של חרדה ונדודים, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ז
פסוק י״ח

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.