תארו לעצמכם מצב שבו אתם חייבים לשנות קצת את הכללים הקבועים שלכם, רק כדי לשמור על עצמכם מוגנים. בני משפחת הרכבים היו ידועים בכך שהם שומרים באדיקות על המסורת המיוחדת של המשפחה שלהם. הם מספרים בגאווה וַנֵּשֶׁב בָּאֳהָלִים, כלומר שעד עכשיו הם באמת חיו רק באוהלים, ומוסיפים וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ, כדי להדגיש שהם הקשיבו וקיימו את כל מה שאבא שלהם ציווה עליהם.
אבל כאן עולה שאלה מעניינת: איך הם יכולים להגיד שהם ממשיכים לגור באוהלים, אם בדיוק באותו הרגע הם נמצאים בתוך בית רגיל בעיר ירושלים? התשובה היא שהציווי המקורי לגור באוהלים נועד כדי לשמור עליהם. בימים רגילים, צבאות זרים לא פוגעים באנשים שגרים באוהלים נודדים. אבל כאשר מלך בבל הגיע לתקוף, להישאר באוהל פתוח בשדה הפך למצב מסוכן מאוד. מכיוון שהמטרה האמיתית של הכלל הייתה לשמור על חייהם, המעבר לעיר חזקה ומוגנת כמו ירושלים הוא בדיוק מה שאבא שלהם היה רוצה שיעשו. לכן, אפילו שהם נמצאים עכשיו בתוך בית, הם מרגישים בטוחים לומר שהם קיימו את ההוראה של אביהם בשלמותה, כי הם שמרו על חייהם.