סיומו של האירוע חושף את מגבלותיו של ישמעאל בן נתניה ואת המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פעולותיו. המילה נִמְלַט מבטאת פעולה של השמטה, בריחה והצלת נפשו [מצודת דוד, מצודת ציון]. הוא ברח בִּשְׁמֹנָה אֲנָשִׁים, כאשר האות בי"ת משמשת במשמעות של המילה "עם", כלומר הוא נמלט כשהוא מלווה בשמונה מאנשיו [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
הבריחה מפני יוחנן נבעה מכך שלישמעאל לא היו מספיק אנשים כדי לעמוד מול צבאו. מתברר כי למרות שהיה רוצח מוצלח, הוא לא היה איש מלחמה ולא התכונן למערכה צבאית גלויה, ולכן בחר לנצל את המהומה שנוצרה כדי לברוח [ביאור שטיינזלץ]. יעד בריחתו אל בני עמון שופך אור על התמונה המלאה. ייתכן שישמעאל לא פעל כלל על דעת עצמו, אלא שימש כשליח של מלך בני עמון ופעל לפי הוראותיו. משסיים למלא את המשימה שהוטלה עליו, שהיא השמדת המעוז הכשדי ביהודה, חזר עם אנשיו אל שולחיו [ביאור שטיינזלץ].