הטבח שביצע ישמעאל במצפה לא היה פגיעה עיוורת באוכלוסייה, אלא פעולה ממוקדת נגד ההנהגה החדשה ואנשיה. מצפה לא שימשה כמבצר צבאי, אלא כמרכז אזרחי שבו ישב גדליהו כנציב יחד עם חבריו ועובדיו. הכוח ששהה במקום לא היה ערוך לקרב, ונראה כי מדובר היה במשמר כבוד סמלי של כשדים. עובדה זו אפשרה לאנשיו של ישמעאל, שהגיעו מוכנים מראש, להתנפל עליהם ולהרוג את כולם בקלות [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מפרט את זהות הנרצחים ומשתמש בכפילות לשונית בביטוי אשר היו אתו את גדליהו, שמשמעותו היא: היהודים שהיו איתו, כלומר עם גדליהו [מלבי"ם]. ציון המילים את אנשי המלחמה מלמד על אבחנה שעשה ישמעאל בין יושבי המקום. מקרב היהודים, הוא לא הרג את כלל התושבים שגרו במצפה, אלא פגע רק באנשי הצבא והפקידות ששירתו את גדליהו, ואילו את שאר העם שבה ולקח עמו [מצודת דוד, מלבי"ם]. לעומת זאת, ביחס לבבלים נאמר כי הוא הרג את הכשדים אשר נמצאו שם, משום שכל הבבלים ששהו במקום נחשבו לאנשי צבא, ולכן כולם הוצאו להורג ללא יוצא מן הכלל [מלבי"ם].