תארו לעצמכם עיר שקטה, שאין בה חומות של מבצר או צבא גדול, אלא רק מנהיג שיושב עם העוזרים שלו ומשמר כבוד קטן. ככה בדיוק נראתה העיר מצפה כשגדליהו שלט בה. ישמעאל והאנשים שלו הגיעו לעיר כשהם מוכנים מראש להתקפת פתע. הם לא תקפו סתם את כל האנשים ברחוב, אלא תכננו לפגוע רק בהנהגה החדשה.
כשהכתוב מספר על היהודים שנפגעו בהתקפה, הוא מציין את אלה אשר היו אתו את גדליהו. הכוונה היא שישמעאל פגע רק ביהודים שהיו ממש קרובים לגדליהו ועזרו לו לנהל את העם. הוא פגע רק במי שנחשב את אנשי המלחמה, כלומר באנשי הצבא והפקידים. בשאר התושבים הרגילים שגרו בעיר הוא לא פגע, אלא פשוט לקח אותם איתו.
לעומת זאת, כשמדובר בחיילים הבבלים ששמרו על גדליהו, ישמעאל פגע באת הכשדים אשר נמצאו שם. הסיבה לכך היא שכל הבבלים (הנקראים גם כשדים) שהיו במצפה נחשבו לאנשי צבא, ולכן ישמעאל ראה בכולם לוחמים שצריך להכניע.