איוב מבטא מתח בין פלא יצירתו לבין ייסוריו, וטוען כי סוד החיבור המופלא בין הגוף לנשמה הוא דבר אשר צָפַנְתָּ, כלומר הסתרת ושמרת, בִלְבָבֶךָ והוא גלוי רק לך. מתוך הבנה שה' יצר אותו בשלמות, איוב תמה מדוע הבורא משחית את מעשה ידיו ומעלה תלונה מרה לפיה כבר בזמן הבריאה ה' הסתיר בתוכו כוונה מראש להביא עליו סבל. לחלופין, המילה וְאֵלֶּה מכוונת לחטאים, ואיוב שואל מדוע ה' מקפיד על שגגותיו למרות חסדיו הרבים. על כך הוא מוסיף יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ, מתוך הבנה שה' ידע מראש על חטאיו העתידיים, אך שמר ידיעה זו לעצמו ולא מנע את יציאתו אל המציאות.
איוב, פרק י׳, פסוק י״ג
וְ֭אֵלֶּה צָפַ֣נְתָּ בִלְבָבֶ֑ךָ יָ֝דַ֗עְתִּי כִּי־זֹ֥את עִמָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.