איוב עומד חסר אונים מול הבורא וטוען כי גלוי וידוע עַל דַּעְתְּךָ, כלומר ה' יודע היטב, כִּי לֹא אֶרְשָׁע ואינני אדם חוטא. מתוך כך עולה תמיהתו על תכלית ייסוריו, שהרי ה' ידע מראש שהוא יעמוד בניסיון ולא יסור מדרכו הטובה. איוב מוסיף כי גם אילו רצה לחטוא לא היה עושה זאת, משום שוְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל, ואין בעולם אדם או זכות שיוכלו להגן עליו ולשנות את גזירת ה'. לפיכך הוא נותר בפליאה מדוע מיהר ה' להביא עליו רעה שכזו, שאיש אינו יכול להימלט ממנה.
איוב, פרק י׳, פסוק ז׳
עַֽל־דַּ֭עְתְּךָ כִּֽי־לֹ֣א אֶרְשָׁ֑ע וְאֵ֖ין מִיָּדְךָ֣ מַצִּֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.