איוב, פרק ג׳, פסוק ו׳

איוב מקלל את הַלַּיְלָה הַהוּא, הלילה שבו נוצר בבטן אמו, ומייחל שיימחק לחלוטין ממארג הזמן והקיום. הוא מבקש שיִקָּחֵהוּ אֹפֶל, כלומר שעלטה מוחלטת ועבה ללא אור ירח תשתלט עליו, ויש המפרשים זאת כתיאור פיוטי לחושך. כדי לנתק לילה זה מן המציאות הוא דורש אַל־יִחַדְּ – שהלילה לא יתאחד עם היום שאחריו כדי להשלים יממה, לא יזכה לשמוח, ואף יוצא מגדר חוקיות הזמן הטבעית. לפיכך, הוא מייחל שהלילה לא ייספר בִּימֵי שָׁנָה של שנת החמה וגם בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל־יָבֹא, כך שייעלם כליל מספירת חודשי הלבנה. איוב מוכן לשלם את המחיר הקוסמי של מחיקת הלילה, הכולל את ביטול שירת המלאכים לה', ובלבד שרגע היווצרותו יבוטל.