בלדד מוכיח את איוב ושואל אותו עַד אָן תְּמַלֶּל אֵלֶּה, כלומר עד מתי ומדוע ימשיך להטיח את טענותיו כלפי ה'. החזרה הרציפה על התלונות מעידה שדבריו אינם נובעים רק מכאב וצער פתאומי, אלא מתוך יוהרה וגסות רוח. בלדד ממשיך ומתאר את דברי איוב כוְרוּחַ כַּבִּיר אִמְרֵי פִיךָ, כאשר המילה כַּבִּיר משמעותה דבר גדול, חזק ורב. דימוי זה מלמד שדבריו נאמרים מתוך כעס עז, או לחלופין שאלו דברי רוח ריקים המדומים לסערה חזקה היוצאת מפיו. סערה זו מנסה לשבר את האמונה בהשגחת ה' ולטעון שהעולם מתנהל במערכת עיוורת, תפיסה שבלדד שולל לחלוטין.
איוב, פרק ח׳, פסוק ב׳
עַד־אָ֥ן תְּמַלֶּל־אֵ֑לֶּה וְר֥וּחַ כַּ֝בִּ֗יר אִמְרֵי־פִֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.