יואל, פרק א׳, פסוק א׳

נבואה זו היא דְּבַר־יְהֹוָה הישיר שניתן אֶל־יוֹאֵל, ותוכנה עוסק במכת ארבה קשה שהחריבה את הארץ בשל חטאי העם, או לחלופין משמשת כמשל לשלטונן של ארבע המלכויות שעתידות להרע לישראל. תקופת חייו המדויקת של הנביא אינה ידועה, ויש המשייכים את פעילותו לימי הרעב בתקופת יהורם, לימי מנשה מלך יהודה, או לזמנו של הושע. ציון ייחוסו של הנביא בהיותו בֶּן־פְּתוּאֵל בא ללמד כי אביו היה אדם נכבד וחשוב, ואולי אף נביא בעצמו. על אף שישנה מסורת מדרשית המזהה את פתואל עם שמואל הנביא שפיתה את ה' בתפילתו, על פי הפשט מדובר באישיות אחרת.